מחלת דרייר היא מחלת עור מולדת, ולרוב תורשתית, הטומנת בחובה גם תסמינים לא נעימים. סימן הביטוי המרכזי שלה הוא פריחה
עיקשת, המופיעה באזורים דוגמת חזה, גב, צוואר, מצח, מפשעה ועוד (אולם עלולה להופיע בכל אזור למעשה). מעבר לפגם האסתטי המחלה עלולה להיות כרוכה בריחות רעים, בהופעת כתמים ובפגיעה משמעותית בציפורניו של האדם הסובל ממנה. המחלה אינה עוברת בין בני אדם.
על הקשר שבין מחלת דרייר לבין פטרת ציפורניים?
מחלת דרייר היא מחלת עור במהותה, אם כי חלק מהאנשים רואים אותה מראש בתור מחלת ציפורניים. מה שבטוח הוא שההתמודדות עם המחלה אינה פשוטה כלל.
המחלה, אשר נקראת על שם האדם שגילה אותה לראשונה, עלול לפגוע בציפורניים בדרכים שונות. בכוחה השלילי להחליש את הציפורניים, להפוך אותן לשבירות הרבה יותר ולגרום להופעה של חריצים על גביהן וגם לגרום להופעת פטרת הציפורן. צורת הציפורניים משתנה אף היא, שעלולים להופיע על גבי הציפורן פסים רחבים לבנים בצורת V שעלולים להצביע בסבירות גבוהה יחסית על המחלה.
כיצד מאובחנת מחלת דרייר?
חשוב להדגיש כי מחלת דרייר מתגלה לרוב לאחר גיל עשר, אצל בנים או בנות, ותסמיניה יופיעו בדרך כלל עד גיל 30. האבחון שלה ייעשה לרוב במסגרת של ביופסיה, אותה נהוג לבצע לאחר שכבר מבחינים באי אילו שינויים לא רצויים של העור בכלל והציפורניים בפרט. אם מגיעים למצב בו צורת הציפורניים הופכת כבר לצורת V, ייתכן מאוד שזו אכן הבעיה ושדרגת החומרה שלה גדולה יחסית. לכן מומלץ שלא להשתהות עם הביקור אצל רופא העור.
נקודה חשובה נוספת: מכיוון שחלק מהתסמינים הפיזיים של מחלת דרייר עשויים באותה מידה לאפיין מחלות עור נוספות, רצוי לא להתבסס על האבחון הפיזי בלבד אלא לשלב אותו עם בדיקת ביופסיה ובחינת ההיסטוריה המשפחתית של האדם המאובחן (כאמור, זוהי מחלה בעלת בסיס גנטי מוצק מאוד). שילוב של כמה וכמה דרכי אבחון עשוי לספק תשובה מבוססת, שאמורה להיות גם חד משמעית.
אילו אפשרויות טיפול עומדות בפני חולי מחלת דרייר?
הטיפול במחלת דרייר משתנה על פי התסמינים הספציפיים הנובעים ממנה ודרגת החומרה שלה. במקרים הפשוטים ביותר, ייתכן מאוד שההמלצה העיקרית עבור האדם החולה תהיה לבצע כמה שינויים בסיסיים באורח החיים שלו: להמעיט את החשיפה לקרינת השמש, או לחלופין לטמפרטורות שהן גבוהות או לחות מדי. זו אינה משימה פשוטה בישראל, בה מספר ימות הקיץ לאורך השנה הוא עצום, אבל עדיין כזו שעשויה לשפר את מצבם של הסובלים מהמחלה. במקרים הפשוטים, התסמינים של המחלה יחלפו לחלוטין עם השנים.
במקרים מורכבים יותר, נכנסים לתמונה טיפולים שעשויים לשפר את המצב בצורה יעילה וממוקדת יותר. סבירות גבוהה שיוחלט להתאים לאדם משחות שונות, בעיקר משחות אנטיביוטיות או משחות על בסיס רטינול. חשוב להדגיש שהטיפולים התרופתיים אינם יכולים להעלים את המחלה, מכיוון שמדובר במחלה שאינה ברת טיפול. עם זאת בכוחם החיובי להפחית מעט מדרגת החומרה של התסמינים ומהביטויים הפיזיים שלהם, מה שעשוי לשפר את מראה האדם הסובל ממחלת דרייר.
ואפרופו תרופות: בחלק מהמקרים מחלת דרייר נגרמת או מוחמרת בעקבות סטרואידים שהאדם משתמש בהם להתמודדות עם בעיות ומחלות שונות. במקרים כאלו חשוב לזהות כי אכן הסטרואידים הם שפוגעים לרעה במצב העור והציפורניים, ולשקול במקומם טיפולים תרופתיים אחרים.
מקורות ולקריאה נוספת:
Darier's Disease – National Center for Advancing Translational Sciences
Darier disease: candy-cane nails and hyperkeratotic papules
אולי יעניין אותך גם:
