גורמים לפטרת ציפורניים

פטרת הציפורניים היא מחלה זיהומית של הציפורניים שמהווה קרוב לעשרים אחוז מכלל המחלות שיכולות לפגוע בציפורניים.

במאמר זה נפרט אודות הגורמים שמובילים להתפרצות המחלה. תחילה נסקור את מיני האורגניזמים שאחראים להדבקה ולאחר מכן נפרט אודות גורמי הסיכון שעל ידי הימנעות מהם ניתן להקטין את הסיכון לחלות בפטרת הציפורניים.

דרמטופיטים וזנים אחרים

באופן עקרוני רוב המקרים של פטרת הציפורניים הם תוצאה של שגשוג יתר של פטריות מסוג דרמטופיטים. מכלל סוגי הדרמטופיטים ישנם שני זנים עיקריים שאחראים לרוב המוחלט של המקרים שנקראים Trichophyton interdigitale ו- Trichophyton rubrum.

דרמטופיטים נוספים שעשויים לגרום למחלה זו אם כי בשכיחות נמוכה יותר הם דרמטוטיפים כגון:

• Trichophyton soudanese.
• Trichophyton gypseum.
• Trichophyton tonsurans.
• Epidermophyton floccosum.

בנוסף לכך, גם שמרים עלולים לגרום למחלה בבני אדם ולמעשה אחראים לחמישה עד שבעה עשר אחוז מסך כל המקרים של פטרת הציפורניים.

שמר נפוץ יחסית שעלול לגרום למגוון רחב של פתולוגיות באדם הוא Candida albicans ובנוסף לו ישנם סוגים של עובשים שאינם מוגדרים כדרמטופיטים שעלולים לגרום להתפרצות המחלה בבני אדם כמו למשל העובשים הבאים:

• Neoscytalidium.
• Scopulariopsis.
• Aspergillus.

בנוסף לגורמים לפטרת הציפורניים, נסקור את גורמי הסיכון, שלמעשה מהווים את הקרקע הנוחה לפלישה ולשגשוג של המזהמים השונים שהוזכרו לעיל.

רטיבות בכפות הרגליים

על מנת ליצור קרקע נוחה לשגשוג של פטריות ועובשים יש להקפיד על סביבה לחה ורטובה לאורך זמן. אי לכך, על מנת למנוע את המחלה מומלץ לשמור על כפות רגליים יבשות ככל האפשר.

זו גם הסיבה בגינה אנשים מסוימים שמתוקף עבודתם או מתוקף השירות הצבאי שלהם מתהלכים ברגליים רטובות או לחות זמן רב נמצאים בסיכון גדול יותר לפתח את המחלה. כך למשל אוכלוסיות שנמצאות בסיכון לפתח פטרת ציפורניים בציפורני אצבעות הרגליים הן אוכלוסיית החקלאים, עובדי הבניין, החיילים ועוד.

לא תמיד הרטיבות היא תוצאה של נוזלים החודרים אל הנעל. גם הזעה מוגברת או נעילה של נעליים סגורות ולא נושמות לאורך שעות רבות מגדילות מאוד את הסיכון לחלות במחלה. הדבר נכון גם בנוגע לפטרת בהקשר של ציפורני אצבעות הידיים אם כי הסבירות שהפטרת תתפתח ברגליים גבוהה יותר מטבע הדברים.

אנשים שנוטים לעשות שימוש בכפפות לעתים קרובות או אנשים שידיהם רטובות רוב שעות היממה מתוקף עבודתם בהחלט נמצאים בסיכון מוגבר לפתח פטרת הציפורניים בציפורני אצבעות הידיים.

הליכה יחפה במקומות ציבוריים

מאחר והזנים השונים של מחוללי המחלה מסוגלים לשרוד זמן רב גם כשאינם על הציפורן ומסוגלים לעבור בקלות לאדם בריא ממשטח מזוהם, הרי שגם הליכה ברגליים יחפות במקומות רטובים כמו למשל במקלחות ציבוריות עלולה גם כן להגדיל את הסיכון לחלות בפטרת הציפורניים בציפורני אצבעות הרגליים.

מערכת חיסונית חלשה

באופן עקרוני אחת הסיבות בגינן לא כל אדם באשר הוא סובל מפטרת הציפורניים היא שרוב האנשים מצוידים במנגנוני הגנה טבעיים. עם זאת, במצבים בהם מערכת החיסון מדוכאת בשל מחלה ראשונית אחרת כמו סוכרת או בשל גיל מתקדם, מנגנוני ההגנה פחות יעילים והסיכון לחלות בפטרת הציפורניים עולה.

טראומה לציפורן

הגורם האחרון שמגדיל את הסיכון לחלות בפטרת הציפורניים הוא טראומה לציפורן. המבנה של הציפורן מהווה מנגנון הגנה בפני פולשים בפני עצמו, אך כל אימת שהציפורן נסדקת או נשברת, ישנו סיכוי שאחד או יותר ממחוללי המחלה יצליחו לחדור לציפורן ולהתחיל להתרבות בה.

בנוסף, ניתן להדבק בפטרת הציפורניים בעת מריחת לק ג'ל במקום לא מקצועי, שכן פעמים רבות מי שעוסקות במלאכה הן קוסמטיקאיות שלא ממש שומרות על היגיינה מבחינת הכלים והשטחים שהן עובדות איתם, מה שיכול להיות קרקע פוריה להמון חיידקים שעלולים לגרום לפטרת.

אי לכך, בכל מקרה שבו הציפורן סובלת מנזק ישנה חשיבות עליונה להקפיד הקפדה יתרה על מידת הלחות של הציפורן ועל האוורור התדיר שלה.